מחלת העששת


מרפאות המרכז	על דר' שפירא	"האני מאמין"	לפני ואחרי	מיכשור מתקדם	פרסומים	כיצד להגיע?	פורום	שאל את הרופא	צור קשר

מחלת העששת - דר' אופיר זבולונוב D.M.D.

העששת, או כפי שהיא ידועה בציבור הרחב בשם "רקבון השיניים " או " חורים", היא מחלה כרונית,זיהומית ומדבקת הנגרמת על ידי חיידקים ופוגעת ב -99% מהאוכלוסיה.

בשלב הראשוני של העששת רואים על פני הזגוגית (= אמיל = השכבה החיצונית של כותרת השן) איזור לבנבן מחוספס, הנראה ביתר בהירות כשהשן יבשה.ללא טיפול, העששת ,שכעת היא חור קטן בזגוגית, תמשיך להתקדם לתוך השן ,ותגיע לשכבה הבאה הקרויה דנטין (= שנהב). הדנטין הרבה יותר רך מהאמיל ולכן העששת מתקדמת בו ביתר מהירות. בשלב זה מתחילים להרגיש רגישות למתיקות, קור וחום. זהו איתות הקורא לגשת בדחיפות לרופא השיניים. ללא טיפול, העששת ממשיכה להתקדם ומגיעה אל מוך השן (עצב השן). תהליך זה מלווה בכאבים עזים ובלתי פוסקים. ללא טיפול, הוא ממשיך להתפשט דרך תעלות השורש, עלול להגיע לעצם וליצור מורסה (אבסס). טיפול במצב זה הינו טיפול שורש או אפילו עקירה.

מהם הגורמים לעששת?
ארבעה מרכיבים עיקריים נחוצים להתהוות העששת:
1. חיידקים( שיכיים למשפחת הסטרפטוקוקים)
2. סוכרים
3. שן
4. זמן

בנוכחות סוכרים, החיידקים (שנמצאים ברובד השיניים, פלאק ) גורמים לעששת ע"י יצירת חומצות. החומצות מגיבות עם זגוגית השן וגורמות ליציאת סידן (תהליך הקרוי דמינרליזציה). סביבה חומצית זו מתקיימת בפה כ-45 דקות עד לניטרולה על ידי הרוק.

הסוכר המזיק ביותר לשיניים הוא הסוכרוז-דו סוכר המורכב מגלוקוז ופרוקטוז. זהו הסוכר הלבן הנפוץ ביותר במזון שאנו אוכלים ובמשקאות כממתיק. לצורת הסוכר חשיבות מרובה- סוכר בצורתו הדביקה גורם לעששת פי 6 מאותה כמות סוכר המומס במים.

כיצב ניתן למנוע את העששת?
באמצעים הקיימים כיום ניתן להפחית ב 90% את הסיכוי להתפתחות העששת.

פלואור- הפלואור נספג בזגוגית השן ומעלה את כושר העמידות שלה בפני החומציות הנוצרת ע"י רובד החיידקים שעל השן.זגוגית השן בנויה מגבישים שהופכים ליציבים יותר בפני מתקפת חומציות.השן יכולה לקבל את הפלואור במספר דרכים:

משחת השיניים

שטיפות במי פה

מי שתיה שבאזורים מסוימים בארץ מוסיפים להם פלואור

במרפאת השיניים באמצעות הנחת ג'ל מרוכז על השיניים.

איטום חריצים - במשטחי הלעיסה של השיניים ישנם חריצים עמוקים. מקומות אלו מהווים מקום נוח להצטברות שאריות מזון וחיידקים, אבל קשה מאוד להגיע לעומק החריצים האלה ולשמור על ניקיונם. איטום חריצים נעשה ע"י חומר פלסטי המוקשה באמצעות אור והופך את משטח הלעיסה למשטח חלק וקל לניקוי. התהליך קל, מהיר ,ללא צורך בהרדמה מקומית ובעל יעילות מוכחת במניעת עששת חריצים.

הרגלי תזונה נכונים - ישנם שני גורמים מרכזיים בנוגע להרגלי האכילה המזיקים: תדירות האכילה ודרגת דביקות של האוכל.

תדירות - כאשר אנו אוכלים דברי מתיקה בתדירות גבוהה, אנו יוצרים רצף ארוך של חומציות בחלל הפה, שהרוק לא מספיק לנטרל. לכן עדיף לאכול כמות גדולה אבל בבת אחת.

דביקות האוכל ומסיסותו - ככל שהמזון דביק יותר ואינו נשטף או מומס בתוך הפה במהירות, הנזק שיגרם גבוה יותר.מזונות הנחשבים לדביקים הם- במבה, טופי, מרשמלו, ציפסים ודומיהם.

לכן מומלץ לאכול חטיפים או ממתקים בפעם אחת ולא לחלק למנות קטנות על פני כל היום. בנוסף, אם כבר אוכלים ממתק, עדיף לאכול אותו כקינוח בצמוד לארוחה עיקרית, מכיוון שכך הנזק הנגרם הוא קטן יותר באופן משמעותי.

ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים - מטרתה לאתר בעיות ולמנוע אותן.מדי חצי שנה חשוב לבדוק אם קיימים מוקדי עששת חדשים ואת שלמות הטיפולים הקודמים.

היגיינת הפה - צחצוח נכון, שימוש בשטיפות פה, קיסמים וחוט דנטאלי מסייעים רבות לשמירה על בריאות השיניים והחניכיים.

צחצוח שיניים - בחירת מברשת השיניים המתאימה הינה גורם חשוב להצלחת הצחצוח. המברשת צריכה להיות רכה כדי שלא תגרום נזק לשיניים ולחניכיים.מומלץ להחליף את מברשת השיניים אחת לשלושה-ארבעה חודשי שימוש ( כשהסיבים שחוקים ומכופפים). מברשת שיניים חשמלית עשויה להקל את מלאכת הציחצוח ,במיוחד על אלה הסובלים ממוגבלות תפקודית בידיהם. ציחצוח נכון ומלא של הפה אורך כשלוש דקות. טכניקת הציחצוח חשובה גם כן: השיטה הקלאסית ממליצה על ציחצוח פני השטח החיצוניים והפנימיים של השיניים, כשהמברשת בזווית של כ -45 מעלות ביחס לחניכיים, וצחצוח משטחי הלעיסה בתנועות הוריזנטליות.

שטיפות פה - קיימים סוגים שונים של שטיפת פה ולמטרות שונות:
1. לשימוש יום-יומי - עדיף להשתמש במי פה המכילים פלואור. השימוש מותר מגיל שש. יש לשטוף לאחר צחצוח השיניים ,בוקר וערב ולהימנע משתייה ואכילה בחצי שעה הראשונה לאחר השטיפה.
2. מי פה לחיטוי - שטיפות אלו מכילים חומרים קוטלי חיידקים, המיועדים לשימוש למטופלים עם מחלות חניכיים, נטייה לעששת,או למטופלים שעברו ניתוחים דנטליים.

קיסמים דנטליים - אלו קסמים שמחודדים בצורה המתאימה למרווחים שבין השיניים, ומיועדים להוצאת שיירי מזון שנשארו תקועים במקומות אלו. הקיסמים עשויים מעץ או מפלסטיק. לילדים מתחת לגיל חמש השימוש בקיסמים אסור.

חוט דנטלי - זהו חוט המיועד לניקוי אזורים בין השיניים אשר למברשת השיניים קשה להגיע. קיימים סוגים שונים של חוטים:
1. חוט דנטלי מצופה בשעווה-נוח לשימוש כשקיימת צפיפות של שיניים,שיחזורים וכתרים.
2. חוט דנטלי ללא שעווה- נוח בכל שאר המיקרים.
3. חוט דנטלי הטבול בפלאור
4. חוט דנטלי בטעמים שונים
5. חוט דנטלי לניקוי מתחת לגשרים ובין שתלים דנטליים.

כיצד מסלקים את העששת?

לאחר שהרופא בדק ואיבחן את מוקד העששת, יש לסלקה בהקדם,על מנת למנוע התפשטות והתקדמות. הסילוק מתבצע על-ידי:
1. מכשירים רוטטוריים (מקדחת רופא השיניים)-במרפאה ישנם שני סוגי מקדחות: המקדחה המהירה-שמסלקת את עיקר העששת, והמקדחה הפחות מהירה- בו משתמשים כשקיימת קירבה לעצב השן, ויש לעבוד בזהירות.
2. מכשיר הלייזר-הלייזר הוא מכשיר המייצר קרן אור בעלת אורך גל מסוים. באמצעות קרן הלייזר ניתן לחתוך רקמות קשות (שיניים) ורכות (חניכיים).

לאחר סילוק העששת יש לשחזר את השן ולחזירה למצב הטרום עששתי ( לבצע "סתימה"). במקרים שבהם יש אובדן חומר שן גדול מדי יש צורך בכתר.

מסמך זה מותר לשימוש חופשי, לציטוט, ולהעתקת חלקים ממנו, ובלבד שכל קטע מצוטט מופיע בשלמותו, ללא כל שינוי ותוך ציון שם המחבר.
המסמך נכתב לפרסום במרכז להשתלות ורפואת שיניים מתקדמת שם ניתן למצוא את הגרסא המעודכנת האחרונה של המסמך תחת פרסומים

* מרפאת המרכז בגבעת שמואל: 03-5328484 * מרפאת המרכז בפתח תקווה: 03-9335798 *